גילאון נ' יורו קפיטל גרופ בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה ליתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד על כספי הנתבעים.

שמעתי את המבקשת וב"כ בע"פ להבהרת האמור בבקשה, ולהלן העובדות הרלוונטיות לצורך ההכרעה בבקשה.

ב- 31/1/10 התקשרה התובעת עם הנתבעת 1, חברה לעבודות בניין, שבבעלותו ובניהולו של הנתבע 2, שחתם על ערבות אישית על ההסכם. מדובר בהשלמת שלד בניין של בית מגורים שרכשה התובעת בפרדס חנה, על מגרש עם זכות לבניית שני בתים עליו.

התובעת רכשה את המגרש והשלד מכספי ירושה, והבית מיועד למגוריה שלה עם ילדיה ואחיה המטופלים בבעיות רפואיות שונות.

הקשר של התובעת לנתבעים 1 ו- 2 נוצר באמצעות הנתבעת 3 אותה הכירה התובעת קודם לכן, ואשר הציגה את עצמה בפני התובעת כאדריכלית ירוקה מוסמכת, אף שלאחר מכן, התברר לטענת התובעת, כי הנתבעת איננה כזאת. התובעת אף מדגישה, (ראה סעיף 15 לבקשה) כי אף שהנתבעת 3 הפנתה אותה לשלושה קבלני בניין, כיוונה אותה לחתום הסכם עם הנתבעים 1 ו- 2, עד כדי הובלתה לכך תוך "איום וכפייה".

סכום העבודה כולו כפי שהופיע בהסכם עם הנתבעים 1 ו- 2 היה כ- 660,000 ₪.

הנתבעת 3 נשכרה להיות המתכננת והמפקחת העליונה על העבודה, ובתור שכזו הורתה לתובעת לשלם לנתבעים 1 ו- 2 במהלך העבודה סכומי כסף שהסתכמו ב- 202,500 ₪. התובעת קיבלה חשבונית על סך 50,000 ₪ בלבד.

בשלב מסוים התגלה סכסוך בין התובעת לבין הנתבע 2 ומנהל העבודה שלו, בין היתר עקב דרישה לשלם עוד 50,000 ₪, בעוד שקצב העבודה לא הצדיק אף את התשלומים שנעשו עד אותו שלב.

ב- 21/4/10 התקיימה פגישה בה נוכח גם עו"ד ברק, ב"כ התובעת, במהלכה הוצגו בפני נציגי הנתבעת 1 ליקויי בנייה, והועלו טענות בעניין ניהול בלתי תקין של העבודה, ובסיומה של הפגישה סוכם כי נציגי הנתבעת 1 יתייצבו להמשך העבודה ב- 25/4/10.

נציגי הנתבעים 1 ו- 2 לא עמדו בהסכמה זו ולא התייצבו לא במועד זה, ולא נראו עוד ע"י התובעת עד היום הזה, חרף ניסיונות נואשים ליצור קשר איתם שעלו, בתוהו.

התובעת טוענת, איפא, כי הנתבעים 1 ו- 2 הוציאו ממנה כספים במרמה, מבלי שהתכוונו להשלים מעולם את העבודה, וכי ערך העבודה שנעשתה על פי חוות דעת מהנדס אינו עולה על 30,000 ₪.

התובעת נאלצה לשכור שירותים של קבלנים אחרים, מבלי שעומדים לרשותה מקורות מימון להמשך העבודה ולשם כך נדרשה להגדיל את מסגרת המשכנתא שלה.

את סה"כ נזקיה אומדת התובעת בכ- 660,000 ₪ ועל סכום זה הוגשה התביעה העיקרית, כאשר הוא כולל כאמור הוצאות שיהיו לה להשלים את בניית הבית, דמי שכירות שיהיה עליה לשלם תקופה נוספת, חוסר יכולתה להשתכר בשל עיסוקיה בעניין הבנייה.

נטען בבקשה כי הנתבעים 1 ו- 2 שרויים בחובות כספיים שונים, ומוטלים עיקולים על נכסיהם ולגבי הנתבעת 3 נטען כי מצבה הכלכלי איננו שפיר והיא מצויה בהליך משפטי ומדובר בהליכי גירושין.

יצוין כי להבדיל מהנתבע 2 שנעלם ואיננו מבחינת התובעת, כאשר הוא מחזיק בסכום כסף לא מבוטל מבלי שנתן תמורה מלאה, הרי שהיה קשר עם הנתבעת 3 בעניין טענותיה של התובעת כלפיה, וזו טענה להעדר אחריות מצידה, לגבי הכספים ששילמה התובעת לנתבעים האחרים, ולגבי טענותיה לנזקים נוספים שנגרמו לה.

זאת ועוד, לא הצליחה התובעת להצביע על קשיים העלולים להסתבר בעתיד בעניין ביצוע פסק דין נגד הנתבעת 3 אם וכאשר יינתן נגדה פסק דין, כזה או אחר, באופן שאין בסיס בפני לטענה בדבר אפשרות ממשית להכבדה על ביצוע פסק דין בעתיד.

אשר לנתבעים 1 ו- 2, עצם העובדה כי הם נעלמו והפרו בכך את התחייבותם להתייצב ב- 21/4/10 להמשך עבודה, מהווה בסיס לחשש בדבר אפשרות ממשית להכבדה על ביצוע פסק דין עתידי, אם וכאשר יינתן נגדם.

לכך יש לצרף את הטענה בבקשה כי הנתבעים הללו שרויים בחובות כספיים, ומוטלים עיקולים על נכסיהם.

בהתחשב בכל האמור, הנני דוחה את הבקשה להטיל עיקול זמני על נכסים של הנתבעת 3.